... והוא מנסה לעשות הצלבה בין דפוס ההתנהגות של זה שמולנו לדפוסי התנהגות שונים שנתקלנו בהם בעבר ואז בצורה בלתי מודעת התת מודע שלנו משדר למודע שלנו את רמת האמינות
לדוגמא של הדובר שמולנו. בחיים להמון דברים יש דפוסי התנהגות ופעולה דומים.
לדוגמא, אדם שמשקר בצורה קיצונית ומאוד נלחץ מכך, זה גורם לו
לדוגמא לחום וזיעה בגוף שלו. זה
לדוגמא משהו שנפוץ אצל כל בני האדם. כאשר אנחנו רואים שזה שמדבר איתנו מתנהג בצורה מסוימת שנובעת מכך שפתאום
לדוגמא נהיה לו חם, במקרה כזה אוטומטית המוח שלנו לוקח את שפת הגוף של האדם שמולנו ומנסה להכניס אותה לתבנית ולהצליב את התבנית הזאת עם מקרים דומים שאנחנו יודעים עליהם וזה כמובן יוצר ... אפילו לדבר עם אדם סיני ולאחר מכן נציג לו מספר סינים דומים מאוד יתכן כי הוא לא יוכל לזכור ולזהות את האדם שאיתו הוא דיבר קודם לכן, כי כל הסינים דומים. אותו הדבר
לדוגמא קורה גם ביכולת שלנו לזהות בעלי חיים. נניח שנלך לטבע ונראה שם איזה נמר, למחרת נראה נמר אחר שדומה לנמר שאותו ראינו יום קודם לכן, האם נוכל לזהות כי מדובר באותו הנמר? כנראה ... אך אדם שיתחיל לעבוד עם אנשים סינים בצורה קבועה, פתאום הוא יהיה מסוגל לזהות סינים. אותו הדבר כמובן גם אצל זואולוגים, מאחר שהם כל היום נמצאים עם הנמרים לצורך
הדוגמא, לכן הם מצליחים לזהות מי זה מי. ואיך זה עובד בפועל בצד של המוח? זה עובד בדיוק כמו שהוסבר קודם לגבי תוכנת זיהוי הפרצופים, כי המוח שלנו עובד לפי תבניות. כאשר אנחנו רואים ... של הפרצופים שכבר קיימות אצלנו מול התבניות האפשריות של הפרצוף שמולנו ולפי זה מתבצע זיהוי או חוסר התאמה דהיינו במקרים שאנחנו לא מכירים / זוכרים את האדם. נניח
לדוגמא שאנחנו פוגשים מישהו שנראה לנו מאוד מוכר, אנחנו זוכרים אותו עוד מבית הספר לפי תבנית הפנים שלו ואכן מתבצע אימות כי אכן זה אותו האיש. כיצד זה עובד? במקרה כזה לא מתבצעת התאמה ... להיות המרחק והפרופורציה בין כל חלקי הפנים. זה מכנה משותף מורכב יותר ונפוץ פחות. ככל שהמכנה המשותף נפוץ פחות, כך זה מייצג את הייחודיות של האדם שמולנו. ולכן
לדוגמא אם לאותו אדם יש צלקת על הפנים, זה
לדוגמא מכנה משותף שאינו מורכב כמו היחס בין חלקי הפנים אך גם לא נפוץ וממילא זה משהו שגורם לנו לזהות ביתר קלות את האדם שמולנו. וכאן נשאלת השאלה, כיצד המוח שלנו מבצע את כל החישובים ...