... לתודה" הנאמר מידי בוקר חוץ משבתות (ולפי דעות מסוימות גם לא בחגים, ער"פ ועריה"כ) כך כתוב בפרק: "דעו... הוא עשנו ולא אנחנו..."ויש לקרוא "הוא עשנו ולו אנחנו"
לדוגמאות דלעיל יש גם דרשות מעניינות. כיצד נבחין בהיגוי בין ה"כתיב" - לא ובין מה שבאמת צריך להגות..."לו"??? אם אפשר ליצור הבחנה, למה להתעלם?! תמיהה זו נכונה גם לעניינים הבאים. הערה: כדי ... שוא"ית או "מ" שו"אית שלא יבוא בהם דגש למרות שה"הא הידיעה נמצאת לפניהם" והשו"א, למרות היותו שוא נע (בראש מילה) נהגה אותו במקרים הבאים כאילו הוא שו"א נח. להלן
דוגמאות: היאור " "היאור" "ביאור" היאורה" "הילדים" הישועה" היבוסי" "היקום" הישימון" היקרים"..."הלויים" (יוצא מן הכלל
לדוגמאות היוצאות מן הכלל)... "היהודים" היהודי" "היעוצה" היעפים" היעלים" "היונים" וכן כפי שהוזכר: באות "מ" שו"אית בראש מילה, לא תודגש למרות שלפניה "ה"א הידיעה".
דוגמאות: "המקשרות" המילדות, " המילדת" המבקשים " המאררים" המבשרות" המדברים" המאדמים" המדבר" "המלמד" "והמשלח" המסוכן" "המלקקים", יוצא מן הכלל: המצורע" המנאפת" ולהבדיל... גם בתפילה בשבחים ...