בשלח - אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'... - אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' השירה בעם ישראל מופיעה מס' פעמים. שירת משה ובני ישראל על הים, שירת מרים והנשים על ים סוף. בהפטרה שירת דבורה וכו'. אומר ר' נחמן "מצוה גדולה ... אך עדיין ספקות בליבו, עדיין חסר הבטחון בה'. עם ישראל יוצא ממצרים, עם של עבדים השמחה היא גדולה אך עדיין הספקות גדולות גם הן, בהגיעו לים סוף "וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאוד ויצעקו אל ה' ", השמחה גדולה אך גם המורא גדול לא פחות. הקב"ה אומר למשה "מה תצעק אליי דבר אל בני ישראל ויסעו". בנ"י ישראל נכנסים לים "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם", השמחה גדולה, אך גם מצרים אחריהם. לאחר שראו בני ישראל את היד הגדולה, היינו שראו את מצרים מת על שפת הים, אזי עלתה מדרגת השמחה ומייד "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ". עדיין לא הגיעו למדרגת הריקוד. השמחה הראשונית, צריך שתהיה שמחה ... צריך שיהיו באמת, אחר כך יבוא הריקוד, כל עצמותי תאמרנה, גם הריקוד צריך שיהיה באמת. אמת ענינו שמחה שאינה תלויה בדבר, הודאה הכרת הטוב שאינה תלויה בדבר. בני ישראל הגיעו למדרגת השמחה, אך לא לשמחה של אמת, שמחתם היתה תלויה בדבר, תלויה במשה המנהיג "כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לנו", "קום עשה לנו אלהים". כך אומרים ומבקשים בני ישראל מאהרון. כך רואה אותם משה כאשר יורד מההר, "וירא את העגל ומחלת" "וישלך מידיו את הלחת ...