... קרישנה). ההשוואה בין קבוצה זו לקבוצת ביקורת (שלושים נבדקים) בעלת אותם נתוני גיל ורקע סוציואקונומי גילתה כמה ממצאים מובהקים. ככלל, מקבלי - האמונה דיווחו על אחוז גבוה יותר של מצוקה בילדות (47. 5%) לעומת קבוצת הביקורת (13. 3%), וכן נמצאו אחוזים גבוהים יותר של טראומות קשות (32% לעומת 6. 6%), מצוקה בגיל ההתבגרות (65% לעומת 6. 6%), שימוש בסמים (57. 5% לעומת 26. 6%) והיסטוריה פסיכיאטרית (35% לעומת 6. 6%). חשוב להדגיש כי מרבית מקבלי - האמונה שנבדקו היו בעלי השכלה גבוהה ונראו כמתפקדים היטב במוסדות אקדמיים ומחוצה להם, אם כי אולמן, כמו גם מייזנר, מזכירים מחקרים שמצאו אי - יציבות נפשית בחברי כתות קיצוניות יותר. הממצאים המעניינים מבחינתנו הם אלה הקשורים ביחסם של מקבלי - האמונה אל האב: אצל 28. 2% נעדר האב (נפטר, התגרש וכד') לעומת 3. 3% בקבוצת הביקורת. כן נתגלה הבדל בשכיחותו של אב עוין (23% לעומת 13. 3%), פאסיבי (20. 5% לעומת 6. ... במחקרה של אולמן, מתברר כי לקבוצה זו הישגים אינטלקטואליים גבוהים מהממוצע. הבדלים בולטים מתגלים ביחס אל ההורים. לדוגמא, תשובותיהם של מקבלי - האמונה לגבי הזדהות חיובית עם ההורים נתנו את הממוצע 3. 60 לעומת 6. 00 בקבוצת הביקורת (על הדעת עולים כאן דברי ישוע [מתי י' 35] : "כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה. "). מידת דמיונם של ההורים לדמויות נערצות הייתה 2. 36 אצל מקבלי - האמונה לעומת 3. 76. לשאלה בדבר הדמיון שחש הנבדק בינו לבין אביו נתנו תשובותיהם של מקבלי - האמונה ממוצע של 2. 56 לעומת 2. 85, ופער גדול יותר התגלה בדמיון שחשו הנבדקים בינם לבין האם: 1. 67 לעומת 2. 65, בהתאמה. מורכבותם של המשתנים שנבדקו כמעט שאינה ...

... גם הוא עניין שקשה מאד להוכיחו, למרות טעוניהן של פמיניסטיות (לגבי "המהפכה הפטריארכלית") ונאמני המיתולוגיה היהודית (לגבי "הכיבוש העברי. ") 6. הדיון של אליצור במקבלי האמונה, הידועים בשפה הוולגרית כ"חוזרים בתשובה", רצוף רעיונות מבריקים ומעניינים. למרות זאת קשה להאמין כי נמצא רגישות חברתית מוגברת אצל מקבלי האמונה. עד עכשיו אין ממצאים התומכים בהשערה זו, ורצונם של מקבלי האמונה בשינוי מתבטא במסגרת הדתית בלבד. רעיון "בחירת הדת" הוא מעניין אך לא שכיח מדי. מקבלי האמונה, כמו אנשים דתיים בכלל, אינם נהנים מחופש בחירה רב מדי. נדיר מאד מצב שבו אנו מציגים לפני אדם רשימה של אלף דתות ומציעים לו לבחור אחת מהן. מה שקובע את הבחירה הוא נסיבות חברתיות. בישראל רוב מקבלי האמונה מגיעים ליהדות ובמצרים לאיסלאם, ואין בכך כל פלא. יש גם לזכור כי ...

... נעשה ונשמע להבנה לחקירה. האמונה, הדבקות בתורה, הפיכת התורה לדרך חיים תביא בקרבה גם הבנה אשר איננה יכולה להיות מובנת ללא האמונה, העשיה והחיות המקדימה לחקירה. התובנות יגיעו גם ללא חקירה, עצם העשייה מביאה להבנה, אשר איננה יכולה להיות לאשר ...

... איך בכל זאת זה אפשרי? אז איך בכל זאת זה אפשרי לשנות את האמונות המגבילות שלנו? איפה נמצא ה"קטש"? מהו הטריגר שיכול לגרום לנו להשתחרר מכבלי האמונה המגבילה ולאחר מכן לשתול אמונה חדשה ולבסס ...

... הניבויים האחרים תתגלה תמונה הפוכה, לומר, רגישות חברתית מוגברת וחתירה לשינוי המצב הקיים. קבלת האמונה, ראוי לשוב ולהזכיר, נבדלת מהתופעות המוכרות מתחום הדת הממסדית, ועובדה שאפילו בתוך מקבלי האמונה מצאו מחקרים שצוטטו לעיל56 הבדלים פסיכולוגיים משמעותיים בין הצורה הפתאומית וההדרגתית של קבלת האמונה. לצד הנטייה להשליך את מאוויי ...

... לפעמים מתגלית במבט לאחור כתהליך חשיבתי מורכב המעוגן בצרכים רבים ושונים. לא במקרה מתארים רבים ממקבלי - האמונה את המהפך הכביר החל בחייהם ...

... לעזור לנו להמשיך הלאה, לזרום. יסוד המים גם קשור לאמונה וליכולת שלנו להתחבר לאנרגיות גבוהות, מהן אנו ממלאים את המאגרים שלנו ומאפשרים לעצמנו לעמוד במשימות החיים. ללא האמונה, לא נוכל לקבל את האנרגיות הדרושות לנו על - מנת להצליח וליצור. כאשר אנו לא מאמינים שנצליח, אנו למעשה "מוותרים" על האנרגיה הדרושה לנו ...

... אלוהים במחשבה המערבית. קאנט טען כי האל אינו אלא ספקולציה שאין ביכולתינו להוכיחה, אלא לקוות בלבד לאמיתותה. עם זאת, קאנט העמיד את האל בבסיס תורת האתיקה שלו, וטען כי ללא האמונה באל ובחופש הרצון לא ייתכן מוסר. ...

... לאהבה העצמית של ה"עצמי" הינקותי. האלוהים כתחליף - עצמי משרת צורך קיומי עמוק: הצורך בהכחשת המוות ע"י ה"אני. " שפלות - הרוח והוויתור על סיפוקים יצריים ושאיפות חומריות, המאפיינים כה רבים מקרב מקבלי - האמונה, אינם צריכים להטעות: המעטת ה"עצמי" מוצאת פיצוי באובייקט אחר - האל, המנהיג, המדינה - שהוא נרקיסיסטי וגרנדיוזי ביחס ישיר ...