... ולרוב משוים, ומואנש), שכן ביסוס המסקנה אודות קיום אלוהים במתכונת דאיסטית מתיימר להסתמך על אינטואיציה (התפיסה הקלאסית), או על מה שנראה לפרט
הביקורתי כהגיוני וסביר בהיעזר בהתפלספות קיומית, תוך מבט ארוך ביקום וחוקיותו (התפיסה המודרנית) ; ולא על דוגמה מבוססת כתבים דתיים או התניה חברתית בהקשר תרבותי או דתי, מכאן שהדאיזם ... והניסיון האישי לשאלות תאוסופיות (או מטאפיזיות בכלל, אם הן קשורות למסרו), ומתעסק עם אותן אמיתות שהאדם יכול לגרוס מתהליך של מתן סיבה, תוך שאיפה
לביקורת עצמית. הדאיזם השפיע על מנהיגי המהפכה האמריקנית והצרפתית. דאיזם מהווה לעתים כינוי אחר ל"דת הטבעית" או ל"דת התבונה" כפי שהיא מוצגת בכתבים מעידן האורות במאה ה - 18. ... הדת השלטת באירופה הקלאסית. פילוג דתי ביבשת זו (Secterianism) בכלל, והרפורמציה הפרוטסטנטית בפרט, תמורות שהביאו רבים לפקפק באותנטיות של הנצרות.
ביקורת המקרא בעולם הנוצרי - מספר הולך וגדל של מלומדים הסיקו שהברית החדשה היא חיבור אנושי הנכתב ברוח הזמן והמקום של יהודה הכבושה, וכי אין אינדיקציה להניח שמדובר בספר ... אנטגוניזם גלוי אליה, ופעלו כאנטי - תאיסטיים כלפי דת זו. לורד אדוארד הרברט, ברון שרבורי, "אבי" הדאיזם האנגלי. ציור מאת ויליאם לרקין. - דאיזם
ביקורת בולטת הוטחה בדתות המונותאיסטיות ההאברהמיות המספקות שלוש צורות שונות של התגלות בה ה "אל" כאילו מוסר את "תורתו" לשליח או נביא המהווה מדיום בינו לבני האדם (למשל, משה ומעמד ... שרבורי נימק עמדתו בחשיבה נייטיביסטית, כלומר, הוא האמין שהתובנה על קיום משהו מטאפיזי בורא היא מעין "מאפיין מולד" שיכול להתגלות באדם, השקפה שספגה
ביקורת קשה מהפילוסוף (הנוצרי) ג'ון לוק, שהציע להחליפה באמפיריציזם פילוסופי, כלומר, התפיסה הדאיסטית לא תובן כתבונה מולדת (שרק צריכה להיות מורגשת אינטואיטיבית ולקבל ייצוג ... או באופן סטריאוטיפי, כ"דתיים", ואשר שבעים פנים להם. מלבד הנחת היסוד על קיום צורה מסוימת של אלוהות אבסטרקטית אפשר למנות גם את ההבאות: רעיונות
ביקורתיים לרוב קשורים בסלידה מן הדת ואנטיתאיזם. דחיית כל הטענות הדתיות המבוססות על כתבי קודש בדבר התגלויות אלוהיות וראייה בהם כאסופה של הונאות, דלוזיות, וטעויות שהצטברו זו על ... גישת הניסיון הפילוסופי כפי הנזכר לעיל). הומניזם וחשיבה מדעית. ההיסטוריון פיטר גיי נתן דעתו על מאפייני התנועה: כל הדאיסטים (הקלאסיים) פעלו למעשה
כביקורתיים וקונסטרוקטיביסטיים. הם חיפשו להרוס כדי לבנות, ועל ידי היגיון, גרסו את הצורך בפילוסופיה חדשה, בצידודם באבסורדיות של הנצרות. לדאיסטים בהחלט היתה הכשירות לכך; אחד התמחה בכמרים מתעללים, שני חקר את הטבע, ושלישי, בקריאה
ביקורתית של כתבי קודש, אמנם פחות משמעותי כוחה של התנועה שלעתים היה חזק - היא שאבה את חוסנה משילוב יוצא דופן של אלמנטים
ביקורתיים וקונסטרוקטיביים. הפילוסוף צ'ארלס טיילור, כותב בספרו "עידן חילוני" (A Secular Age), שמטרת הדאיזם הייתה לבסס מוסר הומניסטי אקסקולסיבי (כלומר, ייחודי לאדם), אונטיקאלי, ... כמעט ולא רווח בשימוש, אמנם, תפיסותיה של האסכולה, לרבדיהן, הוטמעו אל קבוצות ליברליות אחרות, כמו למשל, זרמיי התאולוגיה הבריטיים (המאוחרים,
והביקורתיים יחסית), וכן, תרמו לעיצוב היוניטריאניזם. אף שכשל להפוך לתנועה מאורגנת בעת שגשוג השקפותיו העמיתות, ואף שאיבד מכוחו, נשאר הדאיזם על תקן פילוסופיה פרטית, בקרב הוגים ... לאדם המגדיר עצמו אתיאיסט אך מאמין בקיומן של תופעות על - טבעיות (מופרכות, או בלתי ניתנות להפרכה). דאיזם אגנוסטי בעיקר מתוקף שאיפתם של דאיסטים
לביקורת עצמית, ובדומה לתאיזם אגנוסטי או אתיאיזם אגנוסטי, גם הדאיזם יכול ללבוש צורה אגנוסטית, נון - פוזיטיבית (לא - אבסולוטית ו\או רדיקאלית ברמת העמדה), הדוגלת בהיעדר אמונה ... החופשיים, המזוהה עם אליטה חילונית וכגוף שפרח גם כן בעידן האורות, ואשר חלק בלתי מבוטל מהמשתייכים אליו אכן היו ליברליים, דאיסטים, ויונטריאינים.
ביקורת הדאיזם ספג
ביקורת בעיקר מהוגים תאיסטים, ואתיאיסטים. ההוגים ג'וזף דה מאייסטר ואדמונד ברק קראו תיגר על התפיסה הנפוצה בקרב דאיסטים (ובני השקפות חילוניות אחרות) לפיה רק הרציונליות וההיגיון ...