... בזמן, ומכאן שהיקום "ללא נקודת התחלה וללא נקודת סוף. " (anavaragra) הטענה המקורית היא: היקום הנו "ללא נקודת התחלה ידועה" (anamatagga).
הבודהה, כפי שנאמר, היה יכול לראות עולמות בלי הגבלה - "עד כמה שרצה" (yavata akankheyya, Nid. I, Vol. II, 356). כמו כן, היה גם ביכולתו לחקור אל תוך העבר ללא הגבלה. ככל שהביט הלאה בזמן ... עולם החומר או הגלקסיות. עולמות אשר אינם ניתנים לצפייה בראיה אנושית. האם אנו אמורים להתייחס להיבט זה של היקום כשייך לתחום המיתולוגיה? האם
לבודהה היה בסיס מוצדק כלשהו להאמין בקיומם של אלים או שהייתה זו רק אמונה רווחת באותה תקופה אשר לא רצה להתחייב לה? אפשר לראות את התייחסותו של
הבודהה לשאלות אלו בתשובות שנתן לברהמין צעיר בשם סנגרווה (Sangarava): סנגרווה: "אמור לי, גוטמה, האם יש אלים (deva) "?
בודהה: "יודע אני על סמך בסיס מוצק (thanaso) שישנם אלים. " סנגרווה: "מדוע כשאתה נשאל 'האם יש אלים' אתה משיב שאתה יודע על סמך בסיס מוצק שישנם אלים. האין זה מרמז שאמירתך כוזבת במידת מה? "
בודהה: "כשנשאלים באם ישנם אלים, כאשר עונים ש'ישנם אלים' או ש'ידוע על סמך בסיס מוצק שישנם אלים', מובן מאליו שהמסקנה אליה יגיע אדם נבון ללא ספק היא: 'ישנם אלים'. סנגרווה: "אז, מדוע לא אמר המכובד גוטמה בפשטות כך מלכתחילה? "
בודהה: "מכיוון שקיומם של האלים בעולם נלקח בדרך כלל כמובן מאליו". המשמעות של תשובה זו היא
שהבודהה מכיר בקיומם של אלים (devas) לא משום האמונה המסורתית הפופולרית, שלקח כמובן מאליו, אלא מהסיבה שהוא באופן אישי השתכנע בקיומם על סמך בסיס מוצק. כדי לתאר את סוגי העולמות השונים של אלים אלו,
הבודהה היה חייב להשתמש בכמה מהמושגים המסורתיים וכן לטבוע מספר מושגים חדשים. ישנן ראיות נוספות לכך
שהבודהה לא קיבל את התפיסה הפופולרית של קיום אלים כמובנת מאליה. באחת משיחותיו הוא מציין שאנשים בורים מאמינים בקיום "גיהנום" (Patala) אך מסיק שזוהי אמונה טפלה. "גיהנום" (Patala), אומר
הבודהה, הוא מונח לתאור תחושות גופניות כואבות - לא נעימות. (Samyutta Nikya, IV. 206). "גן עדן", "העולמות השמימיים" או "השמיים" (Heavens) הוא צורות חיים נעלות יותר מהאנושי - על אנושי, כאשר כל שחווים הוא נעים (S. IV. 124). בעוד גיהנום (Hells) היא צורת חיים נחותה - תת אנושית, כאשר כל שחווים הוא בלתי נעים.
הבודהה טוען לראות את שני סוגי עולמות אלו. הסכנה בהיוולדות בעולמות נחותים תת - אנושיים אלו (vinipata) היא הקושי להיוולד שוב ברמה אנושית לאחר מכן. הסיבה הניתנת היא: "מכיוון שאין יכולת ... אלא רק קניבליזם: החזק צד את היצורים החלשים ממנו". (S.N. V. 455). ראיה על - חושית, על - טבעית, ידיעה אינסטינקטיבית. נאמר כי יכולתו של
הבודהה לראות את מערכות - עולם אלו והחיים שבהם היא בשל יכולת הראיה העל - טבעית שלו. ככתוב: "הנעלה עם ראייתו העל חושית, על טבעית, יכול לראות מערכת עולם אחת, שתיים, שלוש... חמישים מערכות ... - חושית של הנעלה. כך הוא הנעלה וראייתו העל - חושית כאחד שעיניו פקוחות" (vivatacakkhu, Nidessa I, Vol. II 355). הראיה העל חושית של תלמידי
הבודהה, על פי הכתבים ועל פי הפרשנות, אינה בלתי מוגבלת כזו של
הבודהה. אנורודהה (Anuruddha) שנחשב כמתקדם ביותר בין אלו שהגיעו לראיה על - חושית, מסוגל היה לראות רק עד ל'מערכת עולם פי אלף מונים": "בעזרת טיפוח ופיתוח ארבעת ההתהוויות (ההופעות) האלו של המודעות, רכשתי את היכולת לראות את 'מערכת העולם פי אלף מונים'" (S.N.V.302). תופעות קוסמיות כמה מאמרותיו השכיחות של
הבודהה המתארות את היקום מגיעות, ככל הנראה, מצפייה ממשית באספקטים שונים של החלל הקוסמי. באחד הכתבים אומר
הבודהה: "נזירים, קיימת חשכה של חלל אינטרגלקטי, אפלה בלתי ניתנת לחדירה. כה קודרת אפלה זו, שאינה יכולה ליהנות מאורה המופלא של ירח ושמש זו" (S.N.V. 455). האסטרונומיה המודרנית וודאי תסכים ... ברי מזל להיות קרובים לשמש. חוסר יציבות החיים בעולמות השונים מוצג לעיתים ע"י תיאורים ויזואלים של תופעות קוסמיות שונות. באחד הכתבים אומר
הבודהה: "יבוא יום, בעוד כמה מאות אלפי שנים, בו יפסיק לרדת גשם. או אז, כל הצומח והחי בכוכב יושמדו. " (A.N. V. 102). במקום אחר הוא מספר על זמן בו יופיעו שבע שמשות, ואז כדור הארץ, כולל ההר הגבוה ביותר זה הנראה כה יציב, יעלה בעשן מבלי להשאיר אף לא אפר.
הבודהה מספר זאת כאילו היה עד למקרים הללו: "מי יכול להעלות בדעתו שעולם זה או הסינרו (Sinero), ההר הגבוה מכולם, יתכלה בלהבות אלא על פי מראה עיניים" (A.V. 103). כיום אנו יודעים ששמשות ...