דיכאון - מודעות עצמית לגבי דיכאון - מה זה דיכאון, איך להתמודד עם דיכאון? איך לטפל בדיכאון?... לגבי דיכאון - מה זה דיכאון, איך להתמודד עם דיכאון? איך לטפל בדיכאון? דיכאון זה תאור עוצמה של רע, דרגות שונות של תחושת רע רע קטן = חוסר נוחות (מישהו ניסה לפתוח בקבוק ולא הצליח) רע יותר גדול = אין לי מצב רוח רע יותר גדול = אני דואג רע יותר גדול = אני עצוב רע יותר גדול = אני בדיכאון רע יותר גדול = דיכאון קליני רע יותר גדול = דיכאון אובדני היה מישהו בדיכאון גדול וכששאלו אותו למה אתה בדיכאון, הוא לא אמר שהוא לא יודע, הוא אמר שהוא יודע. הוא אמר שהוא בדיכאון בגלל שהוא בדיכאון. האמת היא שהוא באמת בדיכאון, זו אמת, זה לא פירוש, זו עובדה. שאלו אותו ויש עוד סיבות והוא אמר, לא, אין עוד סיבות. אדם ששנים כבר נמצא במקום של פגועי נפש. יום אחד הוא הרגיש רע מאיזה ... היא: מה נעשה כדי לעזור לבן אדם כזה? נגיד לו מה איכפת לך שאתה בדיכאון? ברור שלא, זה לא יעזור לו. תאורטית: אנחנו צריכים למצוא את הדיכאון ולתקוף אותו, לקטוש אותו עד שהדיכאון יפסק. אם הוא אומר: "רע לי כי אשתי עזבה אותי", אנחנו נתקוף את הסיבה, האם באמת אתה בדיכאון? מה רע בזה שאתה בדיכאון? (זה לא יעזור!)... מה שצריך לעשות זה לא לנסות להציב אותו מהדיכאון אלא קודם כל להציב לו מטרה כלשהי, לדוגמא, להוציא את הכלב, לצאת מהבית, וצריכים להתאמץ ... לשם האדם הזה הגיע לאשפוז. הבחור הזה נכנס לסטייט אוף מינד שהוא בדיכאון, הוא לא עובד, לא מתקלח, והוא קרה מחקרים שדיכאון זה ככה וככה וככה, והוא היה בדיכאון מזה שהוא היה בדיכאון. שאלו אותו, איך הוא ידע שהוא בדיכאון? הוא אמר, אני כבר כמה שנים בדיכאון. אנחנו צריכים להפוך את הדיכאון לחסר משמעות עבורו. צריך להציב מטרה ספציפית, להגיד לו, אם לא היה לך דיכאון והיינו אומרים לך שנוציא אותך מהדיכאון בקלי ... בטוח יגיד שכן, כי אם הוא יגיד כן אז נגיד לו אז אתה רוצה להיות בדיכאון. ואז נגיד לו, אם היית בריא. מה היית עושה? הוא יגיד, אז הייתי יוצא מהמיטה והייתי מתקלח... אנחנו צריכים למצוא את הדבר שיעשה אותו הכי שמח ולהתמקד על הדבר ... אוטומטית יצא מהדיכאון. זה בטוח יעבוד, למה? כי הוא היה בהתחלה בדיכאון מסיבה ספציפית, ואחר כך הוא היה בדיכאון מדיכאון, לא הייתה לו סיבה אמיתית לדיכאון, הוא בדיכאון כי הוא בדיכאון פשוט, אז אם אנחנו ננסה לתקוף את הדיכאון ולדבר על דיכאון, לא נצא מזה, רק נכנס יותר לעומק, כי זה עצמו יהיה לופ בפני עצמו, אבל אם נציב לו מטרה והוא יתקלח נגיד, אז המוח יגיד לו, ואללה, מה איכפת חי שאני בדיכאון? אז הדיכאון יאבד את העוקץ, אין משמעות לזה שהוא בדיכאון, במקום שבבוקר הוא יתעורר והאויב שלו יהיה דיכאון, אם הוא בדיכאון מזה שהחברה שלו עזבה אותו אז יש אפשרות לטפל בסיבה עצמה ואם זה דיכאון מדיכאון, צריך ללכת למקום אחר ולשאול, אז מה אם אתה בדיכאון, ונעשה את זה על ידי הצבת מטרה לבן אדם הזה, כל מטרה... עצם זה שהוא יבצע מטלות, המוח יגיד לעצמו אוטומטית, אז מה אם אני בדיכאון? וזה עצמו הטלת ספק בדיכאון... הבן אדם לא אמור להתייחס לדיכאון כעל אויב שלו, אנחנו בעצם צריכים להביא אותו למצב של: "אז מה אם אתה בדיכאון?" על ידי פעולות שניתן לו לעשות, מטרות קטנות שהוא יצתרך להשיג. ואז הוא יתחיל להגיד לעצמו, אוחי אני חא בדיכאון... הוא לא אמור להלחם בדיכאון, הוא לא אמור לצאת מהדיכאון, עיקר המאבק ען הבן אדם יהיה על ידי זה שהוא יגיד, אבל אני לא יכול לעשות את זה. יש לבן אדם בראש אמונה שאומרת לא, אם אני בדיכאון אז אני לא יכול לעשות את זה, אז אנחנו נדבר איתו על כל נושא אחר, כל נושא שהוא, נדבר איתו על חוצנים, על כל דבר, לא משנה מה... כי המחשבה על דיכאון היא עצמה ...