... - עקדת יצחק - חלק 15 תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 14 - ד. את פרק יד הקודם הקדשנו לשני המונחים: אלהים:
תודעה אנושית. יהוה: תמונה שלמה - ממנה נגזרת
התודעה האנושית. מכאן, משמעות המשפט - "ויאמר אלהים אל משה": משה הכיר בדבר מה דרך התודעה שלו - הוא הדבר אשר אמר. (הוא הדבר אשר גיבש משה בתודעתו) "ויאמר יהוה אל משה": משה ... יהוה, כלומר לא כל אדם מזהה דרך האלהים שלו את התמונה השלמה המכונה בתורה - יהוה. התורה לימדה אותנו דרך הפרק הראשון שלה
שהתודעה האנושית המקורית מזהה את התמונה השלמה כדבר מובן מאליו, ולכן לא היה מקום להזכיר את קיום התמונה השלמה - יהוה - על פני הפרק הראשון של התורה, בו זיהתה תודעת האדם את כל הסובב אותה בארץ וביקום. ציון קיום התמונה השלמה בא מתוך הצורך גרידא, כאשר התנתקה
התודעה האנושית מהתמונה השלמה, והיה הצורך בלהזכיר לאדם את טבע הדברים ומקורם, ולהחזירו שוב אל תודעתו המקורית: "יהוה הוא האלהים", "אני יהוה אלהכם", או כמו שביטא הפרק השני שוב ... מישהו שיכול לשמוע אותי... ולבטח גם החיה שומעת אותי ועושה שימוש באותות שמגיעות לאוזנה, אך רק האדם יכול לקלוט באוזנו את התדר
האנושי האינטלקטואלי ששידרתי לו ולעבד אותו... אני יכול כמובן לשדר תדרים
"אנושיים" גם לעיני האדם, לאפו, לפיו... אך את התדר המורכב המעובד שמבטא את מכלול האדם החושב - ניתן לקלוט דרך חוש השמיעה. אני מזמין בזאת את עמיתי האדם לקלוט את השדר המעובד שלי, לעבדו בהתאם ולהחזירו באותה הדרך. את זאת ניתן לעשות אך דרך חוש
השמיעה האנושי. האדם בוחן דרך חושיו את סביבתו ויוצר עימה קשר; כמוהו כחיה וככל יצור עלי אדמות... הוא משדר וקולט תדרים דרך החושים האלה; אך את התדרים
האנושים המעובדים שמבדילים אותו מיתר היצורים - רק
האוזן האנושית קולטת. אותם התדרים אחראים למסלול התפתחותו המיוחד שנעשה על במה רבת משתתפים. שמע ישראל: כשאתה בא לבחון את הסביבה שלך - בחן אותה דרך אוזנך; שמע אותה; עלה אל
הרמה האנושית; קלוט את התדרים ברמתם המקורית; ברמה שאוזנך נועדה לקלוט; שמע אותם. ואת זאת אוזנך תקלוט; כאשר תגיע אל
הרמה האנושית הנעלה: יהוה אלהינו:
התודעה האנושית נגזרת מטבעה מהתודעה השלמה, מהתמונה השלמה. כי... יהוה אחד: כי יהוה הוא אחד - הוא התמונה השלמה שחלקיה מתחברים להם ברצף מתוך מקשה אחת. יורשה לי להדגיש שוב את ... הגלישה בו אין סופית וההנאה ממנו אין סופית וגם האדם באמצעות התודעה שלו יכול לגלוש ביקום הזה וליהנות ממנו עד אין סוף כי
לתודעה האנושית אין סוף; אין סוף
לדמיון האנושי... אולם כולנו יודעים (עד עכשיו) שהחיים
האנושיים ביקום הזה הם דווקא סופיים, אין אדם שבא לעולם והתנחל בו לעד... כמו שאומר דוד המלך בתהלים: מי גבר יחיה ולא יראה מוות... (תהלים פט) כאן בנקודה הזאת נולדה התורה ... וכפי שלתודעה מעצם הגדרתה אין סוף גם לעצם קיומך אין סוף; כי הרי לא יתכן קיום אדם ללא תודעה לרגע אחד גם לא תיתכן קיום
התודעה האנושית ללא אדם לרגע אחד, האדם ותודעתו חד הם, מכאן האדם בעל התודעה יכול ורוצה ועתיד לחיות לעד אך מסיבה מסויימת עצר לאחר רגע קט את גלישתו ביקום! נעצר... מת, כך אנחנו ... שמייצר מסגרות חשיבה. הוא חשב שהמוח שלו מייצר מסגרות חשיבה ואין כך הדבר; המוח קולט נתונים מעבד אותם ואף מאחסן אותם אך
התודעה האנושית היא זו שמשתמשת בחומר האדיר שהמוח קלט ומייצרת ממנו מסגרות חשיבה למיניהן. כלומר עבודת אדם בעל התודעה מתחילה דווקא לאחר קליטת הנתונים המעובדים ע"י המוח. למעשה ... קולטת ומעבדת נתונים וגם המחשב קולט נתונים ואף מעבד אותם, אך לא החיה ולא המחשב מגיעים לרמה של עשיית מסגרות חשיבה, כי רק
התודעה האנושית עוסקת בזאת, ואת זאת היא עושה מרגע קבלת הנתונים המעובדים שנקלטו ועובדו במוח; היינו ברמה הזאת מתחילה
התודעה האנושית לפעול, ואל הרמה הזו רק אדם בעל תודעה תקינה יכול להגיע. תודעה תקינה היא המטה התקין האמיתי של כל בן אנוש שזורם בעורקיו דם
אנושי; כאן מטה הפיקוד בפועל; כאן מתגבשות ההנחיות ומכאן יוצאות אל אוויר העולם, ואת המטה הזה כינתה התורה "אלהים"; המנחה, המורה, התודעה. אנחנו צריכים לחזור אל אלהים המקורי ... הראשון והבסיסי ביותר הציגה התורה על פני השער הראשון שלה: "הארץ". זוהי "מסגרת החשיבה" המושלמת והבסיסית ביותר הטמועה בכל
תודעה אנושית. וכך היא פתחה: בראשית (שער ראשון) ברא אלהים (נוצר בקו היצור של התודעה) את השמים (את היקום האין סופי) ואת הארץ (ולידו את מסגרת החשיבה הנחוצה לגלוש בו). בשער ... לו התורה בשער הראשון במטרה להגיע דרכו אל אלהים... המוצר הראשון היה "הארץ". זוהי "מסגרת החשיבה" הבסיסית הטמועה עמוק בכל
תודעה אנושית; אך האדם וכאמור לא ידע לרדת אל העומק הזה... והיה צורך להתחיל את השיעור מכיתה א', מהי בעיקרה "מסגרת חשיבה", זו ההגדרה שהיתה חסרה לאדם ובזאת עוסק השיעור השני ... הצורך בלסדר את מחשבותינו אחרת נלך לאיבוד. זהו סיפורו של האדם עם היקום. כך מתארת התורה את האופן של רקיעת "מסגרת החשיבה"
בתודעה האנושית, החל מהשלב המקדים את יצירתה ועד לשלב שאחרי גיבושה. כך; אך במילים יותר מדוייקות... ו ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים למים. ז ויעש אלהים את ... והתיאוריה... כל אלה יצאו מקו היצור הזה. ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע, ובין המים אשר מעל לרקיע: ואגב העשייה הזאת זיהתה
התודעה האנושית את מימדי המסגרות שזה עתה יצאו מקו היצור שלה - (החוקים והתורות והעקרונות)...: הם בתוקף מרגע לידתן ועד להודעה בה ישתנה או יבוטל תוקפן. הינני מודע לקיומו של ... או הקבוע שזה עתה הגעתי אליהם; אלה הם למעשה גבולות המסגרת שנבנו להם בתודעה שלי. ויהי - כן: מסגרת החשיבה נבנתה ונספגה
בתודעה האנושית ע"פ יסודות ברזל אלה; ויהי כן! בניגוד לשיעור הראשון שהסתיים בנוסח: ויהי אור; זאת כי את מסגרת החשיבה הראשונה - בנתה התודעה מתוך ההתבוננות גרידא, בניגוד למסגרות ... זו עוד מסגרת חשיבה שתעמוד במרכז אחד השיעורים של הפרק הראשון. ויקרא אלהים לרקיע שמים: הלכה למעשה אלה הן מידותיה של כל מסגרת
אנושית בהן היא בתוקף: השמים. זהו מרחב המידע אליו הגיע האדם. דוגמה: תיאורית המפץ הגדול המקובלת כיום קובעת שהיקום התחיל בנקודה מסויימת ואם כך ניתן להגדיר את גיל היקום כזמן ... אך ורק בתוך המערכת המוכרת לנו ו - או בשמים הנצפים על ידינו. ויקרא אלהים לרקיע: "שמים"; עד כאן נועצים את סיכת ה - נ. צ.
במפה האנושית ומסגרות החשיבה שלה. ויהי - ערב ויהי - בקר: ראה הערתי ביום הראשון. יום שני: יום אחד ושלם בשנית. רעיון אחד ושלם בשנית. מסגרת חשיבה אחת ושלמה בשנית. (ראה הערתי ...