... רק] בהווה או שהוא מתאר עצמי כזה [כקיים] אי שם בעתיד, או שהוא חושב: 'באשר למה שאינו כזה, אני אשתנה למצב קיום כזה. ' במצב זה, יהיה זה הולם לומר
שאמונה מיושבת [של עצמי] כבעל צורה חומרית ומוגבל מונחת ביסוד העניין. זה שמתאר עצמי כבעל צורה חומרית ובלתי מוגבל, מתאר עצמי כזה... במצב זה, יהיה זה הולם לומר
שאמונה מיושבת [של עצמי] כבעל צורה חומרית ובלתי מוגבל מונחת ביסוד העניין. זה שמתאר עצמי כבעל צורה אל - חומרית ומוגבל, מתאר עצמי כזה... במצב זה, יהיה זה הולם לומר
שאמונה מיושבת [של עצמי] כבעל צורה אל - חומרית ומוגבל מונחת ביסוד העניין. זה שמתאר עצמי כבעל צורה אל - חומרית ובלתי מוגבל, מתאר עצמי כזה... במצב זה, יהיה זה הולם לומר
שאמונה מיושבת [של עצמי] כבעל צורה אל - חומרית ובלתי - מוגבל מונחת ביסוד העניין. בדרכים אלו, אננדה, מי שמתאר ... רק] בהווה וגם לא מתאר עצמי כזה [כקיים] אי שם בעתיד, והוא גם לא חושב: 'באשר למה שאינו כך, אני אשתנה למצב קיום כזה. ' במצב זה, יהיה זה הולם לומר
שאמונה מיושבת [של עצמי] כבעל צורה חומרית ומוגבל אינה מונחת ביסוד העניין. זה שאינו מתאר עצמי כבעל צורה חומרית ובלתי מוגבל, לא מתאר עצמי כזה [כקיים] אי שם בעתיד, והוא גם לא חושב: 'באשר למה שאינו כך, אני אשתנה למצב קיום כזה. ' במצב זה, יהיה זה הולם לומר
שאמונה מיושבת [של עצמי] כבעל צורה חומרית ובלתי מוגבל אינה מונחת ביסוד העניין. זה שאינו מתאר עצמי כבעל צורה אל - חומרית ומוגבל, לא מתאר עצמי כזה [כקיים] אי שם בעתיד, והוא גם לא חושב: 'באשר למה שאינו כך, אני אשתנה למצב קיום כזה. ' במצב זה, יהיה זה הולם לומר
שאמונה מיושבת [של עצמי] כבעל צורה אל - חומרית ומוגבל אינה מונחת ביסוד העניין. זה שאינו מתאר עצמי כבעל צורה אל ... ובלתי מוגבל, לא מתאר עצמי כזה [כקיים] אי שם בעתיד, והוא גם לא חושב: 'באשר למה שאינו כך, אני אשתנה למצב קיום כזה. ' במצב זה, יהיה זה הולם לומר
שאמונה מיושבת [של עצמי] כבעל צורה אל - חומרית ובלתי - מוגבל אינה מונחת ביסוד העניין. בדרכים אלו, אננדה, מי שאינו מתאר עצמי לא מתאר אותו.
(אמונות בעצמי) אננדה, באילו דרכים מי שמקבל את
האמונה בעצמי, מקבל אותה? מי שמקבל את
האמונה בעצמי או שמקבל הרגשה כעצמי, באמירת: "הרגשה היא העצמי שלי. " או שהוא
מאמין: "הרגשה היא אינה העצמי שלי; העצמי שלי הוא חסר חוויה של הרגשה. " או שהוא
מאמין: "הרגשה היא אינה העצמי שלי, אך העצמי שלי לא חסר חוויה של הרגשה. העצמי שלי מרגיש; כיוון שהעצמי שלי נתון ... חושב: 'זה העצמי שלי. ' אז עם הפסקתה של ההרגשה שאינה - נעימה - ואינה - לא - נעימה הזו הוא חושב: 'העצמי שלי נעלם. ' כך זה שאומר: 'הרגשה היא העצמי שלי'
מאמין בעצמי כדבר שאפילו כאן ועכשיו הוא ארעי, עירוב של הנאה וכאב, ונתון להופעה והיעלמות. לכן, אננדה, בשל כך ... להאמין ש'הרגשה היא אינה העצמי שלי; אך העצמי שלי לא חסר חוויה של הרגשה. העצמי שלי מרגיש; כיוון שהעצמי שלי נתון לחוות הרגשה. ' אננדה, כאשר נזיר לא
מאמין שהרגשה היא עצמי, ולא
מאמין שעצמי הוא חסר חוויה של הרגשה, ולא חושב ש'העצמי שלי מרגיש; כיוון שהעצמי שלי נתון לחוות הרגשה. ' - אז, כאשר הוא נטול
אמונות מעין אלו, הוא לא נצמד לדבר בעולם. ללא היקשרות, הוא לא טרוד. כאשר הוא לא טרוד, הוא משיג ניבאנה בעצמו. ... 'הלידה מוצתה, החיים הרוחניים הסתיימו, מה שהיה לעשות נעשה, אין עוד חזרה למצב התהוות זה. ' אננדה, אם מישהו יאמר על נזיר שתודעתו השתחררה בדרך זו, שהוא
מאמין 'הטטהאגטה קיים אחרי המוות' - אין זה יהיה ראוי; או שהוא
מאמין 'הטטהאגטה אינו קיים אחרי המוות' - אין זה יהיה ראוי; או שהוא
מאמין 'הטטהאגטה גם קיים וגם לא קיים אחרי המוות' - אין זה יהיה ראוי; או שהוא
מאמין 'הטטהאגטה לא קיים ולא אינו קיים אחרי המוות' - אין זה יהיה ראוי. מאיזו סיבה? מאחר ונזיר זה משוחרר בידיעה ...