... התיסכול וההשמנה עד אין קץ. מישהי אמרה לי פעם: "כשאני אוכל כמו שצריך אז אני לא ארגיש אשמה" ואני עניתי: "כשלא תרגישי אשמה אז תאכלי כמו שצריך" "אני חושבת הפוך, הא?" דמעות זלגו מעיניה. לא של צער ... שרגשות האשמה שומרים עלי "אני מרגישה אשמה. אשמה כשאני אוכלת מתוקים, אשמה כשאני נהנית מאוכל טעים ומשמין..." לכאורה האשמה היא מכשלה, אז מדוע אנחנו אוחזים בה ולא משחררים? גם אחרי שהגענו לתובנה שאכילה שפויה ונורמלית היא אכילה שיש בה הקשבה (לעצמי), הבנה (של עצמי), סליחה (לעצמי)? שהאשמה רק גורמת לנו לאכול יותר? "כי אם אני אפסיק להרגיש אשמ/ה אני ארשה לעצמי..." האשמה הופכת להיות הגארד האישי שלי. שומר הראש. אולי שומר הגוף? אם אני אפסיק ... / ה... מה יהיה????? מה יקרה לי???? מה יגרום לי להפסיק לאכול אחרי הפרוסה השלישית של העוגה, אם תחושת האשמה לא תהיה שם????????? החדשות הן כאלה - האשמה היא זו שמחוללת את האכילה ולא השומרת לפני מספר ימים אמר לי ניר: "כשאני אוכל במידה הנכונה אני מרגיש נפלא עם עצמי, אבל ברגע שחרגתי ואכלתי מעט יותר מדי, אני כועס על עצמי ואז לא מפסיק לאכול עד שאני מגיע לשלב שאני נגעל" אם הכעס היה השומר הוא הרי היה עוצר אותו, הוא השדון הפנימי ההרסני שאנחנו פוחדים לשחרר. אז מה מחליף את ... ב"זה בסדר ש..." זה בסדר שמתחשק לי מתוק זה בסדר להינות מאוכל זה בסדר לרצות משהו טעים לפעמים שחרור מהאשמה הוא פשוט, ולפעמים האחיזה בה פחות מאפשרת, זה תהליך וזה שווה. החוויה של אכילה מתוך הקשבה, הנאה, כיף וחוויה, תוך הקשבה לגוף ולנפש, תוך כך שנותנים לגוף את מה שהוא צריך ולא יותר מכך, משחררים עודפי שומן ובעיקר ...

... לביא - דיאטות / לרדת במשקל גלית היא "שועל דיאטות" ותיקה. "אני מכירה את כל הדיאטות, יודעת מצוין מה צריך לאכול, אבל ברגע שאני נכנסת לדיאטה מיד בא לי לאכול את כל מה שאסור". מחשבה המוכרת לכולנו ולעיתים גם מונעת מאיתנו להיכנס לתהליך של דיאטה. אבל גלית כן התחילה תהליך של הרזיה., והמחשבה על השוקולד האסור לא הרפתה ממנה. במהלך השבוע ... את היכולות שלה, התאמצה והצליחה. בסופו אמרה: "גם בשבוע הבא אצטרך לאסוף כל - כך הרבה כוחות כדי להצליח לא לאכול שוקולד? אני לא אעמוד בזה". לכן, לשבוע הקרוב היא בחרה לאכול שוקולד - אבל יום כן ויום לא. האם גם הראש שלכם חשב: "ביום שגלית לא אכלה, ודאי חכתה שכבר יבוא מחר"... אבל מה שקרה היה ההיפך. בכל יום אמרה: "יש לי אפשרות לאכול היום, אבל אני אשאיר את זה למחר, אולי מחר ארצה יותר.." וכך מצאה את עצמה אוכלת פחות ממה שבחרה לאפשר לעצמה, היא לא היתה עסוקה במחשבה על השוקולד, כי האפשרות לאכול אותו היתה קיימת עבורה כל העת. השוקולד הפך להיות עבורה אפשרות לגיטימית שניתן לבחור בה. איפה הסוד? מה היה כאן שאיפשר לגלית את ההצלחה בלי להרגיש מאמץ, מאבק, מלחמה??? האם קיימת דרך אחרת, שהיא מצליחה, מתגמלת ולא מתסכלת, המאפשרת לשנות את התנהגות האכילה, ולגרום לאנשים לרדת במשקל בהצלחה ובהתמדה? לא עוד המעגל המוכר של אכילה ספונטנית שבעקבותיה מפתחים ייסורי מצפון ורגשות אשם שמובילים לפיצוי בעוד אכילה... או לחילופין רשימת איסורים, אשר לא מניחים לתודעה שלנו עד ש... אנחנו אוכלים דווקא את מה שאסור, וגם אז מגיעים התסכול והפיצוי! כולנו צריכים ורוצים לאכול. מעבר לצורך הקיומי, האוכל הוא גם מפנק, מספק, וממלא לא מעט צרכים, חסכים וחסרים. אבל לאכול יותר ממה שהגוף צריך זה משמין ולא בריא... ויש גם מי שחושב שזה פחות יפה, או פחות נעים. כולנו יודעים היטב מה רצוי לאכול, כמה כדאי לאכול, איך ומתי. הקושי הגדול שלנו הוא בהפיכת הידע הזה להרגלי אכילה בריאים ונכונים לאורך זמן. אנחנו מסוגלים להתגייס לפרויקט דיאטה ולהוריד במשקל... אבל לצערנו, הדינמיקה של השמנה, הרזיה, חזרה למשקל הקודם (במקרה הטוב) וחוזר חלילה מוכרת לרבים ...

... (את הנר) שיפעיל את המרכבה שניתנה לנו ביום הולדנו וגם לימוד מוגזם של רוחניות לא יוכל להסתיר את האמת שאכילה מוגזמת עישון התמכרויות פוגמת במרכבה שאפילו ...

... רק אדרבא ראוי לדון אותם לכף זכות [לרחם על הצד השני, שכ"כ רע לו עד כדי כך שהוא רוצה לפגוע בך], ולעשות להם כל הטובות, בחינות: "ונפשי כעפר לכל תהיה". כמו העפר [האדמה] שהכל דשין [דורכים] עליה, והיא נותנת להם כל הטובות אכילה ושתיה וזהב וכסף ואבנים טובות, הכל היה ...

... נטייה להאשמה עצמית / החצנה (האשמת אחרים) נטייה לדאוג יותר מידי נטייה להיות ב "דאונים", לאבד אנרגיה רגישות יתר לנושאים ספציפיים אובססיביות - פרפקציוניזם הפרעות אכילה קושי בדחיית סיפוקים פוביות היסטוריה משפחתית של אי יציבות במצבי רוח, ...

... ה"שווה" יותר? כנער או נערה, איך אפשר שלא להתעסק עם הגוף, לשחק במשקל, באוכל שהם מכניסים או לא מכניסים לגוף, כדי להרגיש "שווה" יותר? ההתמכרות כזו לעשייה, כדי להיות רזים ...

... שהוא נותן לה. הטיפול המשולב הוכח כיעיל בטיפול בהפרעות חרדה שונות, בדיכאון ובהפרעות אכילה. תוכן עניינים: 1 טיפול התנהגותי וטיפול קוגניטיבי 1.1 טיפול התנהגותי 1.2 טיפול קוגניטיבי 1.3 עקרונות משותפים לשתי השיטות 2 שיטות טיפול 2.1 ...

... אשמה תחושת חוסר אונים הפרעות שינה שבאות לידי ביטוי גם כשהתינוק ישן הפרעות אכילה, בעיקר חוסר תיאבון וירידה במשקל חוסר ...

... אותנו. 24 שעות - לא רק סדרה בטלויזיה דבר ראשון עובדות. יש רק 24 שעות ביממה. מוכר נכון? אז לא לשכוח. חלק ניכר משעות היום שלנו מוקדש אם נרצה בכך ואם לאו לשינה, לאכילה ועוד. רק חלק קטן מהיממה מוקדש למילוי המשימות שלנו. את הנתח הזה של שעות היממה אנחנו צריכים ללמוד לנהל נכון. ...

... אכילה - מבוא כללי המתאר שלוש מהתסמונות הנפוצות: אנורקסיה נברוזה, בולמיה נברוזה (בולמוס אכילה) והשמנת יתר הפרעות אכילה מתארות תופעות בהן האדם עסוק באופן כפייתי בנושאי האכילה, תוך פגיעה ברורה במהלך החיים וגרימת נזק נפשי וגופני. לרוב תהיה הכחשה של ... לשלוט בה. בהפרעות אילו האכילה נובעת מתוך מצוקות נפשיות ושאר מניעים פסיכולוגיים ולא מתוך הצורך לספק רעב. ... בולמיה נברוזה (בולמוס אכילה) והשמנת יתר. אנורקסיה נברוזה: הפרעת אכילה זו מאופיינת בפחד מהשמנה, בירידה דרסטית במשקל הגוף ובעיסוק כפייתי במשקל. הדרך ... בולימיה נברוזה (בולמוס אכילה): תסמונת זו מתאפיינת בהתקפי זלילה חוזרים ונשנים, אשר מיד לאחריהן תבוא דרך ... תקין. כמו כן פעילות האכילה מתבצעת בסתר בשל הבושה המתלווה לכך, ולרוב תהיה הכחשה של הבעיה. כמויות האוכל בהתקף הזלילה הן גדולות, עשויות להגיע לאלפי קלוריות ואף לאכילת אוכל קפוא - מה שעומד על גבול ביקורת המציאות. התקפי האכילה מהוות דרך להתמודד עם רגשות של בדידות, חרדה, דיכאון ושעמום, ולפרוק את המתח ... היא עשויה לנבוע מהרגלי אכילה לקויים במשפחות ומתוך מניעים פסיכולוגיים הקשורים למערכות היחסים הקרובות. בנוסף ... ושומנים בדם. הפרעות האכילה פוגעות באיכות החיים, ועלולות להוות סכנה בראותית עד כדי מוות. לא תמיד יש את ...