דיאטה - שוב נשברת ויצאת ממסגרת של אכילה נכונה?... - שוב נשברת ויצאת ממסגרת של אכילה נכונה? "יש לי צורך עז להיות טובה, לעשות מה שבסדר, מה שאמור להיות נכון אבל יש בי חוסר סבלנות ומרדנות, אני עושה מה שצריך, ואז כאילו משתלחת ועושה הכל ההיפך. חוזר על עצמו - אוכלת מסודר, כמו שצריך, עד שפתאום אוכלת מכל הבא ליד" כך אמרה לי נ. התיסכול ... אחרים. אז למה לנו את "כמו שצריך" הזה, למה אנחנו מחפשים להיצמד למה שאמור להיות נכון? כי איבדנו את היכולת והבטחון לסמוך על עצמנו. יש בנו פחד וספק לאכול את מה וכמה שאנחנו באמת רוצים וצריכים. לחשש הזה יש לא מעט ביסוסים. עובדה... כשאני לא במסגרת, אני מאבדת את זה לגמרי, עובדה שכשאני אוכלת מה שבא לי זה מתחיל בעוגיה ונגמר ... העזה לומר שיש לה גם רצון אחר שהוא לעשות את מה שבסדר לה, את מה שהיא באמת רוצה. ומיד מיהרה והוסיפה הסתייגות! "אבל - אני יודעת שכדי לרזות אני צריכה לא לאכול את מה שאני באמת רוצה" כמו אומרת, יש לי פחד גדול לאכול את מה שאני באמת רוצה, אני רוצה אוכל טעים, מספק, והראש שלי אומר שמה שאני באמת רוצה ישמין אותי, ולכן אני נמנעת מכך, ומתאמצת לאכול לפי כללים שאני תופסת אותם כנכונים. לכאורה הגיוני מאד. אלא שמה שקורה הוא שנ. "מסתובבת" בעולם בחוסר שביעות רצון תמידי, שהיא אינהה מודעת לו, אשר גורם לה מעת לעת לבעוט בכל ולאכול באופן בולמוסי, ולחוות תחושה של כישלון. כך הציפיה והרצון לאכול כמו שצריך מתנגשים עם הרצון להיות ... מיושב מייצר בלבול ותיסכול רב, ויותר מכך, גם לא מקדם אותי למקום מצליח ומיטיב. צריך בעברית היא מילה מתעתעת כמה מכם חושבים או חושבות "הלואי שהייתי אוכל/ת כמו שצריך" או "אם הייתי אוכל/ת כמו שצריך אז..." וכל וריאציה אחרת על ה"צריך" הזה? לכאורה מטרה שמקדמת לשינוי ולאימוץ הרגלי אכילה חדשים ומשופרים, לא? צריך בעברית היא ... מה זה משנה תשאלו? התשובה היא שבין הקשבה אמיתית לצורך (need) לבין "מה שצריך" במובן של מה שאמור להיות, קיים הבדל שהוא עצום, מהותי ומשמעותי. מה זה "לאכול כמו שצריך"? זה ביטוי שקרוב יותר למה שאמור להיות. למשל אמורים לאכול בבוקר, למשל אמורים לאכול ירקות, או אמורים לעשות ספורט, או למשל לא אמורים לאכול עוגיות אולי, או רק פעם היום, אולי רק בסופש? אולי רק עוגיה בריאה? ועוד כל מיני כללים שמישהו אחר קבע. ה"צריכים" הללו הם נכונים באופן כללי, כי מחקרים הוכיחו שלאכול בבוקר תורם לריכוז, ושלאכול ירקות תורם לבריאות, וכך כולנו יודעים ... הצרכים האמיתיים שלי, היא ההיפך הגמור של ה"צריך" הזה. ואין זה משנה אם בסופו של דבר המציאות תהיה בדיוק אותו דבר כלומר, אני אגלה שמה שטוב לי הוא באמת לאכול ירקות בבוקר, או מוזלי, אבל העובדות ... הגיעה. מה אני צריכ~ה? מה הכי חשוב ומשמעותי לי? האם זה שיהיה לי טעים? או לשבוע במידה נעימה? לגוון? לחוש סיפוק? או שאולי הצרכים שאני מזהה לא קשורים לאוכל כלל? ואני רק עושה חיבור אוטומטי בין הצורך שלי לנוח עכשיו או להירגע או להיטען או לשחרר - לבין אוכל? ורק כשאני עוצר~ת להקשיב לעצמי ולצרכים ... למטבח, לכאורה להטעין את עצמנו, אולי להתאקלם בבית אחרי יום עמוס, אולי להרפות? בדרך כלל אנחנו אפילו לא מודעים לכך שזה מה שאנחנו מחפשים, אנחנו פשוט אוכלים. לו עצרנו לרגע, להקשיב לעצמנו, ל צ ר ... והן מפעילות אותנו. מרחיקות אותנו מהיכולת להקשיב לעצמנו, למה שאנחנו באמת צריכים, גם כשזה משהו מאד קטן, אנחנו מדחיקים את הצורך המדויק ו... הולכים לאכול. האכילה הזו בדרך כלל לא ... לא מענגת ולא מספקת, כי היא לא היתה נחוצה לנו מלכתחילה, היא לא מה שהיינו צריכים. וכך, נשארנו עם העייפות, עם הצורך להרפות, להתרענן, להיטען, וגם עם אוכל מיותר בבטן וחוויה מתסכלת, שלא פעם מגלגלת אותנו לאכילה נוספת, לרגשות אשם, כעס ותיסכול. ... המקרר, אם אתם לא באמת רעבים עכשיו, הוא כנראה לא הכתובת הנכונה, קרוב לוודאי שזה לא באמת מה שאתם צריכים. אלא פשוט קצת להתאוורר, לנחות. אז מה זה לאכול כמו שצריך? פתאום יש לזה מובן אחר? ...