... את האבל הרב על יוסף. איני מסתיר, איני מאושר מהתנהגותי כלפי יוסף. להיפך, התנהגתי כפחדן, מוג לב. וזה העונש הנורא שקיבלתי. אוי, אילו יכולתי להחזיר את האירועים לאחור. לא אי - אפשר. בני ורעייתי שלמו את המחיר. ואנא אני בא בעולם? האם אוכל לכפר על התנהגותי זו? אני זוכר, לאחר היעלמות ...

... תורת היחסות הכללית. לכאורה, אלה מודלים נועזים, אבל בכל הקשור לשאלת מעבר הזמן הם שמרניים עד שיעמום. מי שטוען שניתן לנסוע אל העבר כשם שניתן לנסוע להודו, מניח שאירועי העבר קיימים לצד אירועי ההווה כשם שהודו קיימת לצד ישראל. חזרנו, אם כן, לתמונת היקום הקפוא של איינשטיין ומינקובסקי. פילוסוף נודע, הנס רייכנבאך, סיפר איך באמצע הסרט ...

... ביחד, נקבל צבע אחר, אבל נגיד יש כאן אדום למרות שלא רואים אותו. הצבעים נמצאים אבל לא בהפרדה. בהתחלה אתה לוקח את כל המקומות ומסיר את המקום. לוקח את כל הזמנים, ומחבר את האירועים של אתמול היום ומחר, וגורם להם לקרות עכשיו, מה יקרה? יהיה אירוע חדש, צורה חדשה. אבל אם ניקח את כל האירועים שהיו אי פעם, ונדחוס הכל למקום אחד, מה נקבל באותה נקודה? יש בה הכל, אבל נקבל כלום. ותוסיפו לזה גם את ...

... / חרדות - שאל בני אם לא תשאל איך תדע? נניח שיש אירוע כמו "אני מפחד". וברצוננו לחקור ולברר את האירוע הזה ולהבין אותו. אם נשאל "למה אני מפחד?"אז אנו סוטים מהרצון שלנו לברר את האירוע ואגב כך מכניסים את עצמנו לדרך ללא מוצא. מה הכוונה? האירוע הוא "אני מפחד". וכמו שאמרנו אירוע זה עצמו לא ברור ואנו רוצים להבין אותו. כשאנו שואלים "למה אני מפחד?"האירוע "אני מפחד" הופך מאירוע לא ברור שצריך לברר מה משמעותו לנתון, להנחת יסוד, ועכשיו לכאורה נותר "רק" לברר מה הסיבה לכך ש"אני מפחד". כלומר בעצם ניסוח השאלה כ "למה אני מפחד" הפכנו את האירוע שברצוננו להבין ולברר לנתון ונשארנו עם שאלה שהיא אחרת לגמרי ממה שהתכווננו לשאול מלכתחילה. וב"בונוס" נכנסנו למבוך של שאלות שאין לו סוף והוא לא מוביל להבנת האירוע כי גם אם נמצא תשובה לשאלה "למה אני מפחד" לא נדע מה זה "אני מפחד". ניתן דוגמא אחרת. נניח שיש אירוע "אני רוצה ללכת לפאב למצוא בחורה לשכב איתה". ברצוננו לברר את הרצון הזה ולהבין אותו. אם נשאל "למה אני רוצה ללכת לפאב למצוא בחורה לשכב איתה?"שוב סטינו מהעניין אותו רצינו לברר. הפכנו את האירוע הטעון ברור והבנה לנתון ונשארנו עם שאלה למה האירוע הזה קורה במקום מה זה האירוע הזה. כלומר יש לנקוט בזהירות רבה בניסוח שאלה שתעזור לנו להבין נושא כלשהוא כדי לא למצוא את עצמנו עם שאלה אחרת ממה שהתכוונו. נחזור לדוגמא / אירוע של אני מפחד. במקום לשאול "למה אני מפחד?"צריך לחקור את האירוע עצמו. הוא מורכב מ "אני" ומ "מפחד". כלומר מה שצריך לחקור זה את המרכיבים של האירוע. "אני" ו "מפחד". מה זה פחד? סוג של תחושה. חוויה. הגדרת החוויה הספציפית הזו כפחד מבוססת על אירועי העבר, על הזיכרון. אם לא היו זיכרונות אז זו הייתה חוויה חדשה שה"אני" לא יכול היה להגדיר אותה כפחד. אותו דבר עם המילה "אני". אני הוא סך כל מה שקרה ל"אני" עד עכשיו וכל מה ... זיכרון של העבר למילה "אני" לא הייתה משמעות. כלומר לזיכרון של העבר יש תפקיד גדול ומכריע בהגדרת החוויה כ "אני מפחד". בנוסף, אף אם נבחן את האירוע "אני מפחד" כפי שהוא, כלומר מבוסס על זיכרונות העבר, גם כך הוא סוג של שקר. הרי "אני" חווה הרבה חוויות וכל רגע החוויה יכולה להשתנות והיא אף משתנה. כלומר ניסוח מדוייק יותר ... שאלה. ניסוח שאלה לא נכונה יכולה לגרום לכך שנסתבך באינסוף שאלות וגם אם נמצא תשובה התשובה לא תהיה קשורה למה שרצינו להבין ולברר. את החקירה של אירוע כלשהוא צריך לעשות על ידי שחוקרים את המרכיבים שלו. ...

... כולם כנראה בתוך שעת הלילה הראשונה, שעניינם מותם של שלושת בניו, ובראשם הבכור שבהם. בניסיון להתחקות אחר פשר חלומותיו נזכר שיומיים קודם לכן התעלס עם אשתו, ומהתייחסותו הכתובה לאירוע זה מתברר שהוא סבל לעתים מאין - אונות. מהפירוש שנתן לחלומו, על פי שיטה שפיתח הוא עצמו, עלה כי, לפחות כלפי בנו הגדול, הייתה בו משאלת מוות לא - מודעת בשל הקנאה בעלומיו של הבן. הבן ...

... הם אוניברסליים. הם חושבים, "כל אחד היה מרגיש כמוני". ברור להם כל כך שרגשותיהם "נורמליים", עד שהם לא רואים צורך להסביר לבני זוגם מדוע בדיוק הם מרגישים כך. במקום להסביר, הם מספרים מחדש את האירועים המטרידים ומניחים לסיפור לדבר בעד עצמו. זוהי שגיאה רצינית. אם אינכם מסבירים בדיוק, בצורה הספציפית ביותר שאפשר, כיצד הרגשתם, בני הזוג שלכם לא ...

... - העולם" של הסרגל. כיוון שהסרגל עומד במקומו, קו - העולם שלו אנכי. אם נניח שבכל רגע מוחזר אור משתי הנקודות בשתי קצותיו של הסרגל, a ו - b, נוכל להתייחס אל שתי נקודות אלה כאל שני אירועים בו - זמניים. נתבונן עתה בסרגל מנקודת ראותה של נועה (ציור #). השינוי הראשון ברור: קו - העולם של הסרגל אינו אנכי מבחינתה אלא מלוכסן, לומר, הסרגל נע לעומתה. השינוי השני עמוק יותר: קצותיו של הסרגל המחזירות אור ברגע נתון במערכת הייחוס של מנוחה, לומר הנקודות a ו - b, אינם עוד אירועים בו - זמניים; נקודה a החזירה אור לפני b. עכשיו נשוב ו"ננרמל" את התמונה לפי מערכת - הייחוס של נועה, הרואה עצמה כעומדת (ציור #). במילים אחרות: נתקן את ... זמן. לכל אחת מהן מערכת קואורדינטות שונה (תמונות # ו - #). מהירות האור, כמובן, שווה לגבי שתיהן כי מסלול הקרן יוצרת זווית של 45 מעלות בשתי מערכות הצירים שלהן. אבל מבחינת נועה, רוב האירועים בחיי מנוחה "ירדו" למטה במורד הזמן אל העבר וגם נעשו רחוקים יותר במרחב. ב. 3. סיכום כי כן, ראינו את איינשטיין מפעיל שיקולים א - פריוריים (ונוסיף: ...

... להיות מוצג בפניו. וכך, חוץ מטעינת מצברים, הנשמה לפעמים קולטת מראות על אירועים שעתידים להתרחש, חיוביים או שליליים, ואלה מקבלים צורת חלום. מדוע אנו חולמים? חכמת הקבלה מלמדת שכל אחד מאתנו נמצא בעולם הזה כדי להשיג את ...

... אונים - מבוא חוסר אונים הוא תחושה פסיכולוגית של אדם שאינו יודע לפעול באירועים המתרחשים בסביבתו או שאין באפשרותו להתערב בהם ביעילות. חוסר אונים יכול להתעורר בעקבות תפיסה של כישלון. דבר ...

... חופשית בנוגע לפעולותיו בכל רגע נתון בחייו, ולכן, קיים בו הכוח לשנות את התנהלות האירועים. רעיון מרכזי נוסף הוא היכולת של האדם לשנות את מציאות חייו על ידי שינוי האופן בו הוא תופס את ...