ללכת עד הסוף - סבל אנושי...לא רק שנולדתי כישות נפרדת, נו מילא.. אלא שההורים שלי חשבו שאני גם צריך להיות נפרד כדי לשמור על כבוד המשפחה (נכון הורים, נו מה יש לצפות?), כמו שיש את האין סוף והמקיפ שלו שזה כאילו הסיבה שיש אין סוף, יעני תובנת האין סוף, אז במקרה הכואב שלי, ההורים הם פשוט המקיפ של הנפרדות, בקיצור השיא. (איך אצלכם?) ואז אמרתי מה אני יהיה פתי ויאמין שאני צריך להתהפך ולהיות באחדות בשביל להיות מאושר, רגע, רגע אני רוצה ללכת עם השכל של ההורים שלי עד הסוף. ואז שאלתי את עצמי...