... לטעות בגלל שאין להם בטחון עצמי, בגלל שהם חוששים שהם לא יצליחו להתמודד עם הטעות שאולי תקרה כי היא תפגע בדימוי העצמי ובהערכה העצמית שלהם ושל סביבתם את עצמם. לעומת זאת
אדם בעל ביטחון עצמי, מעריך את עצמו בכל מקרה בגלל מליון סיבות, לכן לא אכפת לו לנסות ולטעות, כי גם אם הוא יטעה ההערכה העצמית שלו לא תקטן, אדרבה היא תגדל, למה? כי הוא יודע טוב יותר ממישהו ... הוא ישאל אותם, כי הוא מפחד שההערכה העצמית שלו תפגע בעיני הסביבה. כל כך אין לו בטחון עצמי שאכפת לו מה חושבים עליו אחרים ולכן הוא נמנע מלשאול או מלנסות ולטעות. לעומת זאת
אדם בעל בטחון עצמי לא ממש אכפת לו מה אחרים חושבים עליו, אכפת לו מה הוא חושב על עצמו. יותר קריטי מאשר מה חושבים עליך, זה מה אתה חושב על עצמך. אם אתה חושב שאתה בסדר ואתה באמת שלם עם עצמך ... חושבים עליך. למי שיש בעיה איתך, יש לו בעיה עם עצמו. ואם אתה חושב שאינך בסדר ושאתה יכול להיות טוב יותר, אז מה זה עוזר שאחרים משבחים אותך, הרי אתה יודע את האמת. לכן
אדם בעל ביטחון עצמי יפעל לפי קנה המידה שלו, הוא ישאל שאלות נכונות בעיניו גם אם לאחרים נראה שהן מטופשות, הוא לא יפחד לסמוך על עצמו ולנסות ולטעות, מה שכמובן יגרור אחריו למידה והצלחות רבות. בנוסף,
אדם בעל בטחון עצמי שאוהב את עצמו ומעריך את עצמו, גם יכולת העברת הביקורת שלו על עצמו טובה יותר ובצורה אובייקטיבית יותר בזכות הקבלה העצמית האמיתית שלו, ככה שאם לדוגמא הוא יטעה במשהו, הוא ... בעיני מי שאין לו ביטחון עצמי, טעות נתפשת כחולשה ולכן הוא יעדיף להמשיך לטעות ולומר לעצמו שהוא צודק מאשר להודות אפילו כלפי עצמו שהוא טועה כי אין לו מספיק הערכה עצמית.
אדם בעל ביטחון עצמי הוא פועל כמו אדם חכם ששמח כשמעמידים אותו על טעותו שלא כמו הטיפש שמעדיף יותר להיות חכם בעיני עצמו מאשר לתקן את טעותו. נמצא אם כן שהחכם ובעל הבטחון העצמי משתפר כל הזמן, ... חייב בפועל, להתנהג כאילו יש לו בטחון עצמי, גם אם אין לו, כי להימנע מעשיה זו אינה אפשרות. מכאן בעצם ניתן להסיק שככל שיש לך יותר שכל, כך אתה תתנהג יותר בדפוסי התנהגות של
אדם בעל ביטחון עצמי, גם אם אין לך כאלו. ככל שאתה חכם יותר (גם אם אין לך ביטחון עצמי) אתה בכל מקרה תאמץ את דפוסי ההתנהגות של בעל הבטחון עצמי, כי ההיגיון אומר לעשות זאת. ז"א שעל ידי שכל ...