... והפעייה והקרקור. ריח הדם... הפחד... החרדה מהמות... השחיטה... הדם אוזל... מתחילים לחתוך אותך שאתה חי. (היהודים אומרים, זה הכי מהיר המות הזה - הם ממש רחמנים העם הזה כל
הכבוד) וזהו. ושאתה אומר שהפסקת לאכול בשר השאלה הראשונה "מה יש לך כולסטרול?" המחשבה על הסבל בכלל לא עולה בראש. ואם תגיד כן יאמרו שאתה פשוט תימהוני. כן!!! תמהוני אתם מבינים? ... לא מתקיימת, כי הגיע הרגע הבא ואתו האתגרים שלו, ההפתעות, והידיעה שרק בו קיים הכל, זו הראשוניות. הניסיון הכושל לשמור על הרגע הקודם בגלל טעם הראשוניות, זה עצירה בזרימה של
האגו. ברגע הזה,
לאגו אין מקום אין לו זמן להתפתח. הפליאה, והנפעמות שלנו מהראשוניות והמליאות שבכל רגע ורגע, הידיעה שהמליאות נמצאת רק כאן ועכשיו, ואין צורך לאגור כי ממילא אין אפשרות להתכונן ... לחוש את האושר. לא זה כבר לא בלבול, זהו האושר שמאחורי האוכל... וכן אני מזיק לעצמי עם האוכל, לא כדי להיות שבע, לא בגלל שאני רעב, אלא בגלל תחושת החופש הנלוות לכך. זה דרכו של
האגו להשיג את השקט, את הפנימיות, באובייקטיביות בחיצוניות. סיפור המאיה. ...